מתן גרינפלד
מלמד טאי צ’י בצפון הארץ. מטפל בתנועה במשרד החינוך ובאופן פרטי.
בשנים אחרונות לימדתי טאי צ’י במרכזי חינוך וספורט בארץ, בינהם מכללת רידמן, הולמס פלייס ומתנסים בירושלים ובחיפה.
בעל תואר שני בתרפיה בתנועה מאוניברסיטת חיפה. כיום עובד כתרפיסט בתנועה בבתי ספר שונים.
בעל תואר ראשון בלימודי סין ויחסים בינ”ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בסוף הלימודים טסתי לסין שם גרתי כשנה.
איך הגעתי לטאי צ’י
בגיל 13 ראיתי הדגמה של טאי צ’י צ’ואן בטלוויזיה. החוויה נחרתה בזכרוני ואחרי שלוש שנים, כאשר גיליתי שהשכן שלי מעביר חוג טאי צ’י הלכתי ללמוד. זה היה בשנת 95 והייתי בן 16. השכן היה דב וויסברגר, ראש השיטה בארץ ומי שמעביר קורס מורים לטאי צ’י במכון ווינגייט.
בלונדון
אחרי 6 שנים של לימודי טאי צ’י בארץ סיימתי צבא וטסתי ללונדון להמשיך את הלימודים אצל ראש שיטת וודאנג- דן דוקרטי, כיום יושב ראש האיחוד האירופי של טאי צ’י –TCFE.
בלונדון שהיתי כשנה בסכה”כ, שנה שכללה המשך אימונים ולימודים אינטנסיביים והעמקה בכל מרכיבי הטאי צ’י והסגנון. שני ציוני דרך חשובים בתקופה זו הם זכייה באליפות אירופה של ה- TCFE בפושינג הנדס למשקל שלי, והשתתפות בשני קרבות פול קונטקט.
על טאי צ’י
טאי צ’י צ’ואן הינה אמנות לחימה סינית, חלק ממשפחת הקונג פו הרחבה.
באופן כללי ישנם חמישה אלמנטים בתוך כל סגנון טאי צ’י:
- תבנית (סט, או רצף קבוע של תנועות מחוברות אחת לשנייה).
- פושינג הנדס, תרגילים הנעשים בזוגות ומטרתם פיתוח יכולות הקשורות לטאי צ’י ולתנועה נכונה בכלל. למשל: היכולת לזהות ולהגיב נכון לתנועה של היריב
- הגנה עצמית. אפליקציות לחימה של טאי צ’י שיש לתרגל באופן חוויתי כדי להבינן ולבצען נכון.
- תבניות נשק. בסגנון שאני מלמד ישנם חרב עקומה (סייבר), חרב ישרה וחנית. בסגנונות אחרים ישנם כלי נשק נוספים. תבניות אלה נלמדות מעט מאוחר יותר כי הן דורשות יותר יכולת והבנה תנועתית.
- ניי גונג (‘כוח פנימי’). 24 תרגילים, 12 יין ו-12 יאנג. תרגילים מיוחדים אשר בעבר התלמידים היו לומדים מייד בהתחלה. היום, כשהטאי צ’י פתוח לכולם באופן שווה, הם נלמדים מעט יותר מאוחר, אחרי שהתלמיד הוכיח נכונות והתמדה בלימוד.
נהוג לאפיין את הטאי צ’י כאמנות לחימה ‘פנימית’. במילה פנימי (מושג חשוב ברפואה ובתפיסה הסינית של תנועה) כלולים כמה מאפיינים. חלק מהם:
- פילוסופיה דאואיסטית (דאו-דרך). קשה להסבירה במשפט אחד אך דאואיזם גורס שיש דרך פשוטה יותר, דרך הטבע, שבין השאר, הנחות ותפיסות מוטעות שיש לנו על המציאות הן שחוסמות אותנו מללכת בה ומביאות אותנו לחוסר איזון. כמובן שחלק מהתפיסות השגויות הן לגבי יציבה, נשימה, תנועה במרחב או הגנה עצמית.
- הימנעות משימוש בכוח נגד כוח והעדפת שינוי על עקשנות. כיאה לאמנות לחימה דאואיסטית, הדגש הוא לא על שימוש בכוח נגד כוח, אלא על טכניקה נכונה הכוללת שימוש בכוח היריב נגדו.
- ‘פעילות/ עבודה פנימית‘. ניתן לומר שהתפיסה הסינית מחלקת פעילות פיסית לשני סוגים: 1. עבודה חיצונית: מאופיינת בחיזוק שלד ושרירים ע”י פעילות בעצימות גבוהה. ריצה או שכיבות סמיכה הן דוגמאות טובות לעבודה חיצונית. 2. עבודה פנימית: בעזרת שילוב של תנועה מיוחדת, נשימה ויציבה נכונה העבודה הפנימית עובדת יותר על המערך המנטלי, הרפואי והאנרגטי שלנו. קשה להגדיר מה היא בדיוק עבודה פנימית אך כל מי שהתנסה ביותר משיעור אחד של טאי צ’י, יוגה או צ’י קונג למשל, יודע באיזו חוויה מדובר.
מאפיינים אלה מצטרפים למחקרים מדעיים רבים שנעשו על השפעות הטאי צ’י על החלמה מפציעות, שיפור היציבות והיציבה והיכולת להתמודד עם מצבי לחץ והביאו לטאי צ’י את הפרסום הרחב שיש לו היום (דוגמא למחקר). התלמידים מגיעים מכל קצוות הגילאים, המינים והתרבויות, כל אחד מהסיבה שלו.