מאת דן דוקרטי
‘ידיים דוחפות’ (pushing hands) הוא תרגום ישיר של המונח הסיני Tui Shou (טוי שואו). זה הוא שם מטעה ולא מדוייק מספיק עבור מגוון רחב של תרגילים בהם אנו משתמשים בטאי צ’י צ’ואן. ידיים דוחפות הוא שם טפשי מכיוון שברוב התרגילים הללו משתמשים בטכניקות רבות חוץ מדחיפה, והן כוללות תנועות רבות חוץ מתנועת הידיים. יחד עם זאת, עד שמישהו יחשוב על שם טוב יותר, אנו תקועים עם השם הזה. או שלא?
כשפגשתי לראשונה את דוק פאי וונג (Doc fai-wong) באליפות ‘צ’ונג הווא’ הבין לאומית בפושינג הנדס בטייואן בשנת 1990, הוא אמר לי ששיטת הפושינג הנדס התחרותית שאני הבאתי לבריטניה היא לא פושינג הנדס, זאת מכיוון שבשיטה זו מותר להשתמש בטכניקות הטלה והתאבקות. נפגשתי ברעיונות מוזרים אחרים לגבי מטרות הפושינג הנדס או פושינג הנדס בתחרויות- בארה”ב, עליהם כתבתי במאמר אחר.
אז מה היא המטרה בפושינג הנדס או בתחרויות פושינג הנדס? חוץ מעשיית סכומי כסף גדולים על ידי מקדמי מכירות חסרי מצפון כמוני?
בואו נחזור ונבדוק את השם. ברי- סמכא רבים כולל מא יו-צ’ינג ווו טו-נאן (Ma You-ching, Wu Tu-nan) מצהירים ש- Tui shou נקרא במקור Ka shou או Da Shou. ka משמעו לגרד או לשפשף כך שיש לנו ידיים שוחקות או מגרדות. da משמעו להכות או לחבוט כך ש- Da shou הוא ‘ידיים מכות’, אך ‘ידיים מכות’ בסינית הוא גם שם נוסף ל’לוחם’. ואכן באחת מהקלסיקות של הטאי צ’י צ’ואן, Da Shou Ge, מתורגם לעיתים קרובות ל”שיר הידיים הדוחפות”. יהיה זה מדוייק יותר לתרגם את שמו ל”שיר הידיים המכות” או ”שיר הלוחם”. מדוע שינו את השם מ”ידיים מכות” ל”ידיים דוחפות” ?
אני מאמין שהתרגילים אליהם אנו מתייחסים היום כפושינג הנדס פותחו בעקבות וביחס לטכניקות הגנה עצמית על מנת לפתח יכולות וכישורים הקשורים ללחימה. היום לעומת זאת, ישנם הלומדים את תרגילי הפושינג הנדס אך לא כיצד ליישם את היכולת הנרכשת מהם. התרגילים הפכו למטרה בפני עצמה, סוג של ריקוד זוגי חסר משמעות.
אנשים רבים תרגלו פושינג הנדס אך מעטים תרגלו סאן שואו (San Shou) מונח המתיחס לטכניקות הגנה עצמית. וכך, בחלוף הזמן, מתרגלים רבים הבינו פושינג הנדס כישות נפרדת, אשר יחד עם ידיעת התבנית תביא להם יכולת הגנה עצמית. אך לא כך.
לראשונה שמעתי על תחרויות פושינג הנדס בשנת 1977. ‘פושינג הנדס חופשי’, תחרות בה יש להוציא את היריב משיווי משקל נחשבת מזה זמן רב כמבחן אמיתי ליכולת מאחר והיא כוללת מיומנויות התאבקות, יכולת להסיט את כוחו של היריב ויכולת ויכולת להשתמש ב- Fa Jing: שימוש בכוח בטווח קרוב.
הבעיה המרכזית בפושינג הנדס חופשי הם החוקים. קודם כל: האם אנו יכולים לצעוד ולזוז באופן חופשי או באופן מוגבל? בפושינג הנדס חופשי עם הגבלת תנועה, הראשון שזז מעמדתו הוא המפסיד. בפושינג הנדס עם צעידה חופשית יש בדרך כלל מעגל, והראשון שנופל בתוך המעגל או נדחף החוצה הוא המפסיד. לבסוף יש לנו את הפושינג הנדס המוגבל חלקית: תחת הגבלות מסויימות מותר למתחרים לעשות צעד אחד קדימה או אחורה.
באיזה טכניקות מותר להשתמש? רבים מחבריי למקצוע יגידו: “Peng, Lu, Ji, An, Cai Lie, Zhou, Kao יחד עם צעידה קדימה, אחורה, שמאלה, ימינה ומרכז”. לא אני, לא החייל הזה.
האם אנו באמת מאמינים שז’אנג סן- פאנג התעורר בוקר אחד עם רעיון נפלא ליצור אמנות לחימה מתוך שמונה טכניקות שקשורות לבא-גוא: שמונה טריאגרמות וחמישה צעדים אשר מבוססים על חמשת האלמנטים? התיאוריה שלי היא שטאי צ’י צ’ואן היא תיאוריית היין והיאנג אותה לקחו לכיוון לחימתי ושמונה אלמנטים אלה הם פיתוח שנעשה בהמשך. אני מאמין שאלמנטים אלה זוקקו מתוך ניתוח של טכניקות הגנה עצמית של טאי צ’י שכבר היו קיימות אז.
כאשר מסתכלים על טכניקות הגנה עצמית מבינים שהם לא נכנסים בקלות לתוך שמונת האלמנטים הנ”ל ושאי אפשר להפריד בדיוק רב בין אלמנט אחד למישנהו. הערך של שמונה אלמנטים אלה הוא שהם עוזרים לנו להבין ולהתאמן בשיטות ודרכים שונות של שימוש בכוח, דבר שנעשה, בכללית, בתרגילים השונים של פושינג הנדס.
אני שואל שוב, אילו תנועות יש להתיר? בעיטות לאשכים הן לא חוקיות, למרות שזה לא עצר מקיקבוקסר שהשתתף בטורניר אסילברי מלפני שנים רבות מלעשות זאת, דבר שהביא אותו להיות המשתתף הראשון בתחרות פושינג הנדס שנפסל בבריטניה.
האם יש לאפשר משיכות? אם לא, למה לא? טכניקות הגנה עצמית רבות בטאי צ’י כוללות משיכה, זה נראה מוזר לא לאפשר זאת. ככל שיש יותר הגבלים כך קשה יותר לשופטים לשפוט, למשתתפים להתחרות תחת הכללים ולצופים לא להשתעמם. הגבלים רבים מדי גם מקשים על בדיקה אמיתית של יכולות לחימה.
חלק מהאנשים מתלוננים ואומרים שתחרויות פושינג הנדס לא בוחנות יכולת לחימתית. בחלק מסוגי התחרויות זה נכון אך המטרה הבסיסית בתחרות פושינג הנדס היא להוציא את היריב משיווי משקל. הוצאה משיווי משקל היא מיומנות חשובה ביותר כשמתעסקים בלחימה בטווח קרוב והיא מכינה את הדרך למצבי זריקה, נעילה או הכאה. זו היא מיומנות שחסרה לאנשים רבים שמתאמנים באמנויות לחימה שהן ממוקדות חבטות (לעומת ממוקדות מגע והתגוששות) כמו קראטה וטייקוונדו וזו הסיבה שמביאה אנשים מאמנויות אלה להתאמן בטאי צ’י.
גיליתי שמיומנויות אלה מאוד שימושיות בזמן עבודתי כשוטר בהונג-קונג ובימים אלה אני מעביר יכולות אלה למאבטחים. ברגע שאתה מבין את מושג המפתח של ”האזנה”, הסטה ושחרור של כוח, קל הרבה יותר לשלוט באדם עצור, בלי להרביץ לו, אם כי זו עדיין אפשרות.
לחלק מאנשי הטאי צ’י יש יכולת טובה בפושינג הנדס אך הם עדיין אינם אמני לחימה. בשנתיים האחרונות חלק מאנשי איגוד הטאי צ’י הבריטי השתתפו ב- Jasnieres, סמינר טאי צ’י במרכז צרפת. חלק בתור מורים וחלק בתור תלמידים. בשעות אחה”צ שלוש שעות מוקדשות לפושינג הנדס חופשי. אפשר להתאמן עם כל אחד עד עשר דקות לפני שמחליפים בני-זוג או עושים הפסקה.
ביום האחרון של מחנה בשנת 1991, ביקשו ממני להתאמן עם אחד המדריכים הצרפתיים הבכירים. אחרי זמן קצר שאלתי אותו מדוע הוא כל הזמן מושך את אחת מידיו אל גופו. הוא אמר לי שזה מאפשר לו לדחוף או למשוך אותי בפתאומיות. עניתי לו שבפושינג הנדס אנו מתרגלים יכולת הקשבה ושאם הוא לא שומר על מגע הוא לא יכול להקשיב, וזה אומר שהוא גם לא בשליטה על היד החופשית שלי, דבר שמאפשר לי להשתמש בה כדי להכות אותו. תשובתו הייתה שהוא שחקן כדורגל ולא אמן לחימה ושהמורה שלו בטייוואן אמר לו שתרגול פושינג הנדס בלבד יספיק לו להגנה עצמית. לשם ההגינות עליי להודות שהוא היה דיי טוב בפושינג הנדס, אם כי לא טוב כמו שהוא חשב.
במידה מסויימת קיימים כללי התנהגות בפושינג הנדס, כך שאם מותר להתגושש או להכות כדאי לקבוע את זה לפני תחילת האימון. לצערי הרב חלק מהאנשים לעיתים מתלהבים מדי.
בשנה השנייה של Jasnieres, בחור אנגלי גדול מסגנון צ’נג מן צ’ינג ביקש להתאמן איתי. הסכמתי. יצרנו מגע והוא מייד תפס את הרגליים שלי ורצה להפיל אותי. מכיוון שלא רציתי ללכלך את בגדיי היקרים הכיתי אותו בפניו עם האמה שלי ושברתי את משקפיו. אחרי שהביא זאת לתשומת ליבי הוא המשיך לדחוף אותי בהתלהבות רבה עד שנגעתי בכתפו, הודיתי לו והלכתי משם.
אותו אדון ניסה את אותו הדבר עם אחד מהמדריכים האמריקאיים ושניהם התגלגלו על הדשא עד שהאמריקאי הצליח לבסוף להצמידו לקרקע.
באחד מהשיעורים הראשונים שלי, גברת צעירה שאחד מהסטודנטים שלי הביא, התקשתה בפושינג הנדס. אחרי שהסברתי לה מה עושים היא שאלה אותי “ומה אם הוא עושה את זה” ובו בזמן בעטה במפשעה שלי. למזלי הצלחתי לתפוס לה את הרגל ולהפיל אותה בעדינות לקרקע. אח”כ נאמר לי שהיא הרגישה שהיא הייתה זקוקה לנפילה הזו ושהיא נמצאת בטיפול רגשי.
השורה התחתונה היא לא לצפות שהאדון או הגברת הנחמדים איתם אתם מתאמנים יעשו זאת בדרך שלכם, תצפו לבלתי צפוי. זה המהות של פושינג הנדס והקשבה. במידה ואנשים מנסים לעשות ככל העולה על רוחם, עליהם לסבול כאב, רק כדי שיבינו זאת.
אני לא מעוניין שסטודנטים שלי יופתעו או ייפצעו, בגלל זה אני מלמד פושינג הנדס כחלק אינטגרלי ושיטתי ומקשר תרגול זה, כבר בתחילתו, עם הגנה עצמית וטכניקות התגוששות. בסופו של דבר, לפושינג הנדס אין קשר עם צ’י, חוץ מזה שכולנו חייבים לנשום.
נ.ב.: יש בידיי קלטות וידאו על פושינג הנדס- תיאוריה ומעשה.